קידוש לפני תפלת מוסף - שו״ע או״ח סרפ״ו ס״ג. אדה״ז שם ס״ד. אבל ראה א״ר שם - הו״ד בשע״ת ומשנ״ב שם סק״ט. וראה דע״ת למהרש״ם שם. וראה דרכי חו״ש מונקאטש סתשט״ז.
ועובדא ידענא באאזמו״ר זצ״ל כד חליש לבי׳ שהיקל בנוגע לשתיית מים לפני מוסף. וכפה״נ טעמו עפמש״כ בא״ר הנ״ל ועוד, דחזו לאצטרופי השי׳ שלא חלה חובת קידוש עד מוסף, וכן דעת הראב״ד וסייעתו שבקידושא רבה אין איסור טעימה. (והרי בשעהד״ח יש לסמוך על דעת הראב״ד - אדה״ז סרפ״ט ס״ב). ובנדו״ז, בשתיית מים, עוד טעם להקל, שהרי דעת הרמב״ם להתיר לשתות מים לפני קידוש, גם של הלילה.
ולהעיר שבשו״ת פרי הארץ ס״ח ר״ל שבקידוש היום גם לדידן ליכא איסור טעימה בשתיית מים. ומפרש כן בד׳ השו״ע סרפ״ט ס״א. אבל פשטות ד׳ המחבר בשו״ע שם (ואדה״ז שם ס״ב) מורים להיפך (שרק לפני תפלת שחרית מותר בשתיית מים). וראה שו״ת אז נדברו ח״א ס״י. וראה בהנסמן בפסקי תשובות סרפ״ו סק״ט. ואכ״מ.
ויש שכתבו להקל לטעום ללא קידוש לפני קריה״ת שלא נגמרה עדיין תפלת שחרית. וידוע שכן נהגו בחצרות שונות. וראה שו״ת יבי״א ח״ה או״ח סכ״ב סק״א. וש״נ.
וראה שו״ת שאילת יעבץ ס״מ מש״כ מס׳ תיקון יששכר - שאין לטעום לפני גמר ההפטרה. וראה שו״ת קרן לדוד דלקמן. לבו״מ ח״ב סק״י.
והנה, בנוגע להשקו״ט בקריה״ת לפני מוסף - דנו בזה בכו״כ ספרי השו״ת מגדולי הפוסקים אשר מלפנים, בענין ההפסקה שהיתה נהוגה בזמנם, ומכמה טעמים. ויש שנטו להקל בדרך עראי ואקראי, או שלא יבוטל התמיד שבביהכ״נ, הן בסדרי התפלה או שיעורי הלימוד תמידים כסדרם, וכיו״ב בטעמים מטעמים שונים. ומהם: בשו״ת תשובה מאהבה ח״ב סרמ״ג. זכרון יהודא סק״ה. שו״ת קרן לדוד ספ״ו. מחזה אברהם סנ״ד. נהרי אפרסמון או״ח סכ״ט. לבו״מ ח״ב סצ״ח ואילך. ועוד. וראה גם שו״ת צי״א חי״ג סל״ח. וראה גם בהנסמן בפסקי תשובות סרפ״ו הע׳ 14.
ויש שדנו בזה באו״א מצד תדיר ומקודש, שקריה״ת תדיר ומקודש יותר. ולכאו׳ הדברים אינם מוכרחים. ויל״ע בזה, ואכ״מ.
וכבר העירו מד׳ הירוש׳ ר״ה פ״ד ה״ה דיליף לה מקרא שצ״ל רינון של תורה לפני תפלת המוסף. ויתר על כן ממשמעות מס׳ סופרים פי״א שא״צ להתפלל מוסף עוה״פ בטעו בקריה״ת, ומשמע שמעיקר הדין בד״כ צ״ל דוקא לפי סדרם. וכש״כ ע״ד הסוד - שאין להפך הסדר והצנורות. וראה כה״ח סרפ״ו סק״ד.
https://asktherav.com/27697-what-is-the-halachic-or-torah-approach-to-the-kiddush-club/