ראה רמב״ם תפלה פ״ד ה״ד ואילך. וראה בכ״ז שו״ע או״ח ספ״ח ובנו״כ.
ובזמנינו אכשור דרא בניחותא, וכבר י״ל כו״כ ספרים שליקטו וקיבצו מפי ספרים וסופרים בחומר וחשיבות הענין (ראה ספרי טהרת יו״ט. ס׳ טהרת התורה. ועוד כיו״ב). והמעיין ישר תחזינה עינימו ככל הדברים והאמת אלה אשר נזכרו בפנים. ויותר ממה שקריתי לפניכם כתוב שם. ואכ״מ.
ובפרט בזמנינו שהמקואות חמות ונמצאות בשופי ובנוח, וכפי שהאריכו האחרונים למעניתם להוכיח במישור בכ״ז.
ובכ״מ באג״ק - בגודל מעלת הטבילה כהכנה לתפלה בפרט, ועפ״ד תר״י לרי״ף (פ״ג דברכות - יג, ב ד״ה כי) שלד״ה התפלה מקובלת יותר עם הטבילה, ונת׳ בלקו״ת לאדה״ז פ׳ כי תבא (מג, ב) ד״ה תחת אשר ח״א עבדת בסופו.
קיום מצות קדושים תהיו - בסי׳ יעב״ץ הנהגת הבוקר. וראה בס׳ אוצה״ח מצורע מ׳ קעז. ולהעיר מתדבא״ר פט״ו: חייב טבילה מה״ת.
ובחיים ושלום עה״ת פ׳ ויקרא - צויין בספרו נימוקי או״ח ספ״ח - עפ״ד הרמב״ם שהוא דת יהודית.
ומש״כ בפנים בנוגע לאמירת ברכות - כ״ה בכ״מ, ראה פלא יועץ ערך טהרה. ועוד. ולא גרע מתורה ותפלה (אבל ראה א״א מבוטשאטש או״ח ספ״ח). וראה הוספות מהרצ״א לסומוע״ט (ועשה טוב סקנ״ד). מאור ושמש פ׳ אמור (שום הרהור תורה). וראה גם מילתא בטעמא במשמרת שלום ס״ב ס״א ובביאורים לשם סק״א. (אבל להעיר שהאריז״ל אמר ק״ש שעהמ״ט והמפיל - ראה מג״א סרל״ט סק״ד. א״ר שם).
[ולהעיר מלקו״ש חי״ט ע׳ 41 במה שלא תיקנו טבי״ע לקיום מצות].
וכן מוכח מהשקו״ט אודות ברכות המפיל ואשר יצר - ראה א״א מבוטשאטש סתקנ״א ד״ה בר״ח מנחם. ועיי״ש ס״ד ד״ה אודות. ובספרו אמרות טהורות פתיחה להל׳ טבילה. שו״ת ארץ צבי ח״א סי״ט. שיח השדה להנ״ל שער ברכת ה׳ ס״א. מעורר ישנים אות טז. דרכי חו״ש ס״ט. וראה שו״ת משפטיך ליעקב או״ח ס״ט. מנח״י ליקוטי תשו׳ ס״ז. להורות נתן ח״ד ס״כ. קנין תורה ח״ו סקמ״ה. ועוד. (ולהעיר מעובר אורח להאדר״ת סרל״ט).
ובכ״מ שקו״ט אודות לבישת הטלית ללא ברכה לפני טבי״ע (בהולך למקוה שבסמיכות לביהכנ״ס), ראה שו״ת בצה״ח ח״ד סקמ״ט. מאזני צדק ח״א ס״ג. ועיי״ע שבה״ל ח״ח סקס״ג. ומכ״ז צל״ע מש״כ בשו״ת דברי שלום ח״ד סס״ו בפשיטות שאין מקום לקפידא באמירת ברכות.