ראה ס׳ האמונות והדעות לרס״ג מ״ה פ״ה. חבור התשו׳ להמאירי מ״א פ״ח. שע״ת להרר״י ש״א ס״י ואילך. שם עיקר הח׳ (סי״ט). חוה״ל שעה״ת רפ״ד. וראה ל׳ הרמב״ם תשובה פ״ב ה״ב.
ול׳ אדה״ז בתניא קדישא באגה״ת פ״א: ״והנה מצות התשובה מה״ת היא עזיבת החטא בלבד״.
וד״ז יסוד גדול במשנת רבינו, שרק עזיבת החטא בגדר המצוה, ותו לא מידי. ועוד זאת שבנוסף לכך, יש גדרי התשובה, לפעול המבוקש דתשובה - הכפרה, אבל אינו מגוף המצוה.
ונמצא הוא בכ״מ בתורת רבינו. ואטו כי רוכלא ליזול וליחשוב. ועיקרי הדברים נמצאים בלקו״ש חי״ז ע׳ 197. וראה גם לקו"ש חי״ט ע׳ 394 הע׳ 20. וראה לקו״ש חי״ג ע׳ 186. ח״ב ע׳ 381.