ראה מש״כ בהלכות לימי הקיץ שי״ל בגליון משולחן הבד״צ גל׳ יב וש״נ בהערות 29-32.
ולא נצרכה אלא להעדפה, כיון שרבות שאלוני לאחרונה עד״ז בנוגע לשימוש בבריכות, ובפרט בימי הקיץ, במקומות שאין מקוה טהרה לאנשים. וטענתם, שבשו״ע אדה״ז ספ״ח ס״א כ׳ תיבת ״בקרקע״ במוסגר.
ומ״מ להלכה למעשה ודאי הכי קייל״ן. וכ״ה בשו״ע אדה״ז סקנ״ט סכ״ג. סתר״ו סי״א. והרי בטעם הסוגריים בשו״ע אדה״ז - כמה אופנים. (אבל ראה בדע״ת ספ״ח שם מה שהביא מנחל אשכול).
[ושמעתי שיש שנטו קו להקל בבריכה גדולה הבאה במדה. אמנם, גם אם בבאה במדה אי״ז נוגע לדין טבילה בכלים, שאין ענינו משום מק״ט. ושייך גם בכלי גללים ואבנים שאמק״ט. ולהעיר שבכ״מ - ולכמה דעות - שייך קבלת טומאה גם בבא במדה. ואכ״מ].
וכללות, הדבר תלוי אם הוא דרך בנין, שבד״כ יש לבריכה דין כלי אא״כ י״ב נקב המבטלו מתורת כלי. ועכ״פ, מקום להקל בקבעו ולבסוף חקקו, ואף שאדה״ז מחמיר מאד בכ״ז, פשוט שא״צ להחמיר בנוגע לטבי״ע. ובכל אופן, בד״כ כנ״ל יש נקב למטה, ומקום להקל אפי׳ בחקקו ולבסוף קבעו. ובפרט כיון שנעשה להיות מחובר לקרקע.
אבל, מאד צ׳ זהירות בכ״ז, שלא יבואו לטהר גם באו״א, ושלא יביא לידי מכשול ח״ו בענינים אחרים. (וראה קובץ מבית לוי גליון י ע׳ רכב ואילך מש״כ בחריפות ע״ד המצאה חדשה בזה).