בחשיבות מצות פו״ר: ראה ספר החינוך מצוה ראשונה (״מצוה גדולה שבסיבתה מתקיימות כל המצוות בעולם)״. וראה סידור תפלה למשה להרמ״ק ש״י סי״ג (סעודת ליל שבת - ״מצוה מן המצות כשאר מצות התורה כהנחת תפיליןוציצית וכיוצא ועלתה במעלה יותר ויותר וכו׳ ולא לחנם היא המצוה הראשונה״). וראה חסל״א מ״ב נס״ד. הקדמה לס׳ דרך פקודיך הקדמה ג ס״ד. וראה בהנסמן בדעת הקדושה להרמב״ן (מהדורת הריא״ז מרגליות) בקונטרס הלכות ומנהגים שבסוה״ס ס״א.
פתגם אדה״ז: הובא בסה״ש תרצ״א ע׳ 262. תש״א ע׳ 46. וראה בנסמן בסה״ש תרצ״ו ע׳ 119. ולהעיר מלקו״ת שה״ש לח, ד.
תפלה לבנים: ראה מו״ק כח, ב (להתפלל עבור אחרים).
ובכללות התפילה לבנים (בהוספה למה שמצינו באמהות וחנה) - ראה תדבא״ר פי״ח: כדי שירבו רחמים על בנים (וע״ד מש״א ביבמות סד, א: שהקב״ה מתאוה לתפלתן של צדיקים). וראה רבינו בחיי וילך לא, יד. וראה אמרי פינחסהשלם תולדות אות לו.
וזמנים מיוחדים לכך - בעת הדלקת נרות ש״ק (ראה קצור שו״ע סע״ה ס״ב. והוא ע״פ אגה״ת להרר״י ד״ג ספ״א. רבינו בחיי יתרו יט, ג. מג״א סרס״ג סקי״א. של״ה מס׳ שבת נר מצוה. וראה לקו״ש חט״ז ע׳ 578. ולהעיר מלקו״דח״ג ע׳ 1074). ועד״ז בעת פתיחת הארון. ועוד כיו״ב.
ובענין הבטחון - ראה ילקוט שמעוני בראשית רמז צא. וראה שבט מוסר פכ״ד סי״ז: גם שתהי׳ האשה רבה בשנים ובן אין לה אל תתייאש מן הרחמים אלא בתפלה ומצות ומע״ט ואפשר תועיל לה איזה זכות וכו׳ וכמה מהתימה עלאותם הנשים שעברו משנת ארבעים ולא ילדה שמתייאשת מן הרחמים ואינן שמין על לבן וכו׳ עיי״ש. [וראה אג״ק ח״ג ע׳ שפז. ח״י ע׳ כא. חי״ד ע׳ קז]. ולהעיר (ראיתי באיזהו מקומן) שמלאך הממונה על ההריון ״לילה״ שמו (נדה טז, ב) בגי׳ ״בטחון״.
וראה בחוה״ל שער הבטחון (פ״ד - ד״ה אבל עניני החלק השלישי) מש״כ לחזק הבטחון ומנוחת הנפש וכו׳. וכפה״נ - יסודו בב״ר עא, ה. וביתר בי׳ - בראשית זוטא כט, לה.
ומש״כ ע״ד ס׳ שם עולם להח״ח - ראה בהקדמה שם: והנה ראיתי בימי חלדי כמ״פ אנשים שלא זכו לבנים והולכים שחוח לנפשם ועצבים כל ימי חייהם באמרם מה לי מחיי הלא אנכי כעץ יבש ומהר אגוע ואכרת מן הארץ וימחה שמימארץ החיים ולא יזכר שמי שוב לעולם ויש אנשים שמתחכמים להשאיר זכרם בארץ ומתנדבים איזו נדבה לביהכ״נ כגון שנותנים מנורה וחוקקים שמם ע״ז וכיו״ב [ולהעיר מאג״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע - נסמן אצלנו בהלכה יומית אותשמט. ועיי״ש עוד עד״ז]. אמנם לא עצות כאלו יתנו להנפש שם ושארית וכו׳, עיי״ש באורך.
והנה, רבו כמו רבו השאלות בטיפולי פוריות, בנוגע להשחתת והוצאת זרע, ועוד כיו״ב. ואף גם רק בבדיקות רפואיות - אפי׳ במצב ובאופן שהתירו פרושים את הדבר לצורך קיום מצות פו״ר - צ״ל התייעצות עם רב שיהא באופן דהקל קל תחילה, וכפשוט שצ״ל באופן של צניעות, וצ׳ בירור בכל סוג בדיקה כשלעצמה אם ומתי גורמות דין נדה וכו׳ וכו׳. ועאכו״כ בנוגע לטיפולים שונים ומשונים, הדורשים פיקוח הלכתי מובהק (מדין הבחנה, רוב בעילות וכו׳). ומה גם שלפעמים ישנם כו״כ שאלות חמורות היכולות להתעורר במשך הזמן (ולדוגמא - דילול עוברים, ועוד כיו״ב), הדורשות הכרעה על אתר.
והעיקר בעניננו - שהענין דורש בירור נרחב, וכמה דעות בזה מן הקצה אל הקצה, וגם יש חילוקים מן הקצה אל הקצה בסוגי הטיפולים, ואא״פ להשוות מענין ומצב א׳ למשנהו. ולדוגמא - ראה שו״ת צי״א חט״ו סמ״ה מש״כ לפי דעתו. ולהעיר גם מלקו״ש חל״ז ע׳ 188 עד״ז: ״בזמן המנחת יצחק - הי׳ כל התהליך באופן שונה לגמרי, וגם עתה משנים מזמן לזמן״.
[ובכללות דעת רבינו בענין זה: ראה בהנלקט באסיא גל׳ סא-סב ע׳ 47 ואילך - ריבוי מענות בענין זה. ותמיהני טובא מדוע נדחקו שם העורכים שלא ע״ד הרגיל ליתן פרשנות שלא ע״פ פשט הפשוט. ולפענ״ד מוכרחת הסתייגות מסויימת מהנכתב שם. וק״ל. וכן להעיר שהמובא שם בחוברת הנ״ל ס״ח - הנה לאחרונה נתפרסמה הכחשה לחלק מהפרטים בנדון. כן להעיר שלא הובא שם לשלימות הענין המענה דלקמן (נדפס מכתי״ק בתשורה ט׳ סיון תשס״ט - יו״ל לשמחת נישואין גארדאן-דיסקין - ע׳ יג): ״כמפורסם - איני בעד זה והרוצה יפנה לרבנים ולא ישאלני עוד בזה״. ובמכתב מתאריך חנוכה תשמ״ט: ״נ. ב. מפורסמת דעת כמה וכמה - שלילת הפריה מבחנה וכיוצא בזה״. וברשימה שתח״י - עוד כו״כ מענות כיו״ב, הן בכתב והן בע״פ (בשעת חלוקת הדולרים)].
סוף דבר, שבכל ענינים וטיפולים כיו״ב צריך להביא את הדברים בכור המבחן אצל רבנים מורי הוראה מובהקים דפקיעי שמייהו, שיחקרו וידרשו בחפש מחופש, והכל לפי מה שהוא אדם, ולא כל המקומות והזמנים והאישים שוים. וכמו״כ מוכרחת הדרכה צמודה לאורך כל הדרך מרב מורה הוראה מובהק היודע את אשר לפניו, ויורהו כדת מה לעשות. ואכ״מ, ובפרט במסגרת זו, בסוגיא עמומה ומסובכת הנ״ל. והדברים ארוכים עתיקים ויגעים.