פרטי הדברים בשו״ע אדה״ז סקנ״ח ס״ב. סידור אדה״ז סדר נט״י לסעודה סי״ח ובתורת מנחם לשם. וראה בהנסמן במהדו״ח שם. סדר ברה״נ פ״ח.
וצע״ג באכילת מצה במשך ימי הפסח בכלל - להמרבים בשיעורים ובפרט בכזית דאורייתא דליל פסח - שלא ראינו נזהרים בזה, לאכול שיעור כביצה בכל סעודה, באופן שכל כזית שבו נאכל בכא״פ, והכזיתים תכופים זל״ז.
אמנם, כבר מילתנו אמורה כמ״פ, שכיון שפרס הוא ג׳ או ד׳ ביצים, ושיעור כזית הוא חצי או שליש ביצה (למר ולמר כדאית לי׳. וראה לשון מהרי״נ ע״ה מניעזין שהועתק בתורת מנחם. ואולי מרמז בדבריו גםלזה שאפשר להקל בנדו״ז כיון שמקום לומר שמברך גם בפחות מכשיעור כביצה. ויל״ד), א״כ עכצ״ל שהוא באופן שאי״צ לדחוק ולמהר אכילתו באופן משונה, ואדרבה, הכוונה בשיעור ״כדא״פ״ - שאוכל שיעור קטן במשך זמן ארוך, שהוא הרבה פעמים ככה מזמן האכילה הרגיל. ואין מקום לתפוס החבל בשני ראשים להגדיל שיעור הכזית וכביצה, ולהקטין כמות הזמן של כדא״פ. ואף שמשערים בפת חטים שנאכלת מהר - עדיין אאפ״ל שהחילוק במציאות בזה ביחס למצה רחוק כ״כ, ובודאי אין הכוונה בזה שיאכל שלכד״א. ובפרט את״ל שמשערים כדא״פ בכל מאכל לפי מהותו. וראה תורת מנחם לסדבה״נ שם ה״ב.