בגוף הענין דבליעה ע״י מיקרוגל, חקרוה שרים אם הדפנות מתחממות בשיעור יס״ב. ויש שבדקו ומצאו שכן הוא. ואחרים עונים לעומתם שאינו נכון. ואנן מה נענה אבתרייהו.
ואיך שיהי׳ בנוגע לפלוגתא במציאות הנ״ל - הנה שקו״ט בכ״מ בנוגע לזיעה שהיס״ב ועולה לקדירה אבל אין הקדירה יס״ב מחמת הזיעה, וראיות לכאן ולכאן. ודעת אדה״ז סתנ״א סמ״א מ׳ להדיא שביס״ב בזיעה לחוד ה״ז אוסר הקדירה. אבל ראה בפס״ד להצ״צ סצ״ב ס״ב. ואכ״מ בזה.
ובעיקר הענין שנהגו שלא להגעיל מבשר לחלב (והפכו) שהביא המג״א סתק״ט סקי״א - כבר העירו שהושמט בשו״ע אדה״ז שם. ובמק״א הארכנו בזה. ועכ״פ, כן המנהג בפועל. ובנדו״ד מצד הרגילות והנוחיות וכו׳, שייך טפי החשש שלא יטעו ח״ו, כנראה בחוש.
וגם מה״ט החמרנו בפנים באופן ההגעלה. וזהו בנוסף להחששות השונות באופני ההגעלה השונים, זיעה ועירוי מכ״ר, והרי נבלע במיקרוגל גם ע״י זיעה וגם ע״י אוכל שניתז ונשפך. ואף גם למש״כ בכ״מ שכבכ״פ בזיעה - הרי כאן נעשית הזיעה ע״י חום אש (אף שזה גופא רק ע״י חימום המאכל). וגם דנו במים שהוחמו במיקרוגל אם אפשר להכשיר על ידם. ועוד חששות שונות. וכפי שכתבו בזה באחרוני וירחוני זמנינו, הלא היא בספרתם.
אבל, לאידך, יש גם כמה צירופי קולא כאן, להאומרים שזיעה הוא רק מדרבנן, וגם להעיר מדעת הסוברים שזיעת אוכלים אינה אוסרת (ראה שו״ת הצ״צ או״ח סמ״ג. ולהעיר משו״ע אדה״ז סתנ״א סמ״ב. והשמיט הטעם שבטור משום זיעה. והארכנו בזה במק״א). ובפרט כנ״ל די״א שאין היס״ב. ובנוגע לאוכל שנבלע - מקום לומר שה״ז רק מיעוט תשמישו. ובמק״א בקובץ הערות 770 (נדפס בחורף תשע״א) בהערות) הארכנו גם בזה.
ובנוגע להגעלה בכלי זכוכית - כתבנו שם להוכיח בדעת אדה״ז שהמנהג הוא גם בשאר ימות השנה ולא רק לפסח. אמנם בדלת התנור, שקשה להחליפו, יש מקום להקל בשעה״ד, וכל שעה״ד כדיעבד. ואכ״מ עוד.