ראה שולחן העזר ס״ח בשמלה לצבי סק״ו. וראה גם שו״ת יבי״א ח״ה אה״ע ס״י סק״ז. ועיי״ש בשמלה לצבי שר״ל במה שנהגו שמביאים רק כוס א׳ - דתליא במנהגא אם שוברים דוקא כוס של ברכת אירוסין או כוס אחר. (ועייעו״ש סקכ״ה וסקכ״ז). [ולהעיר מהשינויים במנהג חב״ד בענין זה: ראה רשימת החתונה יו״ד סיון תרצ״ב. שיחת י״ד כסלו תשי״ד. ספר המנהגים חב״ד ע׳ 76. וראה שעה״כ ברכת אירוסין ונישואין. (ובכללות מנהג שבירת הכוס, ומה שאי״ב משום ב״ת - הארכנו טובא ועלה בהסכמה לס׳ טל ילדותך, יעו״ש)]. וראה בהנסמן באוצה״פ סס״ב סקנ״ו.
אבל, ילה״ע שבשבה״ל סע״ב מפורש, שגם ברוצה לברך בר״א וב״נ על כוס א׳, צ׳ לשפוך מהנשאר. ועייג״כ במחז״ו סת״ע. ומ׳ קצת שמדין א״ע מצות חבילות חבילות גופא לא סגי בהוספת יין לכוס גרידא. ואולי מקום לדייק בזה מל׳ אדה״ז בסידור: ויברך שנית על הכוס, דס״ל שבכוס א׳ סגי. ויל״ד. וראה מש״כ לבאר לפי דרכו בכוס ישועות (אשכנזי) ע׳ 19.
והנה מש״כ שם בשמלה לצבי כשהחו״כ מח״ש בפרהסיא [ולהעיר מאג״ק חט״ו ע׳ ריז. ואכ״מ] - פשוט שה״ה באבי החתן או אם הכלה (וכיו״ב), שהרי הם משקים (בד״כ) מהיין לחו״כ. ומה״ט (ועוד טעמים כיו״ב) כדאי במקום הנצרך להשתמש ביין מבושל.