מג״א סתכ״ו סק״א. וכל הפוסקים אחריו. והשיעור בזה - ״שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה״. ובא״א מבוטשאטש שם דסגי ברוב דברים הנראים לאורה, ועיי״ש עוד פרטים. [ולהעיר מתולדות אברהם חיים ראזענבערג ע׳סז]. והנה, בדע״ת למהרש״ם שם כ׳ להוכיח יתירה מזו שבניכר מקומה דרך הענן סגי, יעו״ש. וראה ג״כ בשערים מצויינים בהלכה לאאזמו״ר סצ״ז סק״ז. אבל בכ״מ, וכן במג״א והנגררים אחריו, מוכח שצ״ל נהנין לאורה דוקא.
ויש מהדרים שלא יכסו עננים כלל אפי׳ קלושים - מורה באצבע סקפ״ד. בא״ח ש״ב ויקרא סכ״ג. אבל לרוה״פ, כנ״ל, מותר. וכ״כ גם בשעה״כ פל״ג סק״א. ועייג״כ בדע״ת שם אם מותר להמתין שתהא צלולה יותר. ולהעיר מהנהגתהרה״צ הר״ה מפאריטש (שמועות וסיפורים ח״ב ע׳ 57. ליקוטי סיפורים ע׳ קצג (במהדו״ח)).
וברוב או חלק הלבנה מגולה סגי - לקט יושר ע׳ 70. וכ״ה בא״א מבוטשאטש מהדו״ת רסי׳ תכו.