הקפת פאות הראש
ראה שו״ע יו״ד סקפ״א ס״ט. ובטעם שהחמיר לצאת כל הדעות - כ׳ בב״י שהוא מצד סד״א. וכ״ה בלבוש ס״ט. וראה משנ״ב בבה״ל סרנ״א ס״ב ד״ה ואפילו. וראה שו״ת שבה״ל ח״ה סי׳ ק.
ונוהגים להוסיף עוד על השיעור מלמעלה - ראה מש״כ לבאר ביהק״ט ע״ז פ״ו במנחת עני סקע״א. ובאמת כ״ה ל׳ האריז״ל בשעהמ״צ: עד מקום שיגבי׳ ראש האוזן למעלה. ועד״ז הוא במ״ח יום ששי פ״ה. וראה יערות דבש ח״א ד״ב (טז, ב). וראה כתונת יוסף יו״ד שם מה שבי׳ משום סייג. וקרובים הדברים למשנ״ת ביהק״ט. ובהגהות בל״י יו״ד סקפ״א (והובא גם בשו״ת הצ״צ דלקמן) ובהגהות עצי לבונה שם, הביאו מהאריז״ל עד שליש המצח. ונסתפקו כמה בכוונת הדברים. ואכ״מ.
ושיעורו למטה - ראה פירש״י (ריב״ן) מכות כ, א ד״ה שתים. שו״ת הרמב״ם סרמ״ד. דרישה ופרישה לטור שם. שו״ת הרדב״ז ח״ב סתקי״א (כנגד האוזן). חי׳ הצ״צ מכות פ״ג מ״ה. שו״ת הצ״צ יו״ד סצ״ג. אמרי יושר ח״ב סקפ״ג. ארץ צבי ס״ג סק״ד. שאול שאל סצ״ז. פאת השדה יו״ד סמ״ד. בא״מ ח״א סס״ב סק״ט. אז״נ ח״ג סמ״ה סק״ז. תשוה״נ ח״ד סקצ״ח. ח״ה סרס״ד. יבקש תורה לשו״ע סמ״ו. וראה שו״ת הצ״צ יו״ד סצ״ג סק״י.
בפי׳ כעין תער (שו״ע ס״ג) - בכ״מ מפורש הכוונה שלא ישייר שום שער. וראה פרישה. וראה משנ״ב בבה״ל הנ״ל. אבל י״א שהפי׳ הוא בשיעור לכוף ראשו לעיקרו (וראה בב״ח אה״ע סקנ״ה ד״ה ולענין, שזהו שיעור אצבע. אבל שם הוא לחומרא, ולא מעיקר הדין, עייש״ה. ועיי״ש טעמו. ולפמש״כ בט״ז שם סק״י ובב״ש סקכ״ח - בכלל אינו שייך לכאן. וראה גם בביהגר״א סדר חליצה סקל״ו. ובטיב חליצה ס״ז סק״ה שבודאי אצבע הוא בכפלי כפליים משיעור לכוף ראשו, והוא פחות אפי׳ משליש אצבע. וראה בכרם שלמה (גרוס) כאן במעין טהור סק״ה, מש״כ מד״ע, כשאינו יכול למדוד השיעור. וצ״ב). והוא עפ״ד הרמב״ם בכ״מ (נזיר פ״ב הי״א. טו״צ פ״ח ה״ו. פרה אדומה פ״א ה״ד. ולענין נזיר - כ״ה בכ״מ. ועצ״ע השייכות לכאן). וכ״ה בחי׳ רעק״א שבועות ב, ב. שו״ת חת״ס או״ח סקנ״ד. וכן עולה משו״ת נוב״י מהדו״ת יו״ד סי׳ פ. וראה שו״ת הצ״צ הנ״ל. וכ״כ בעניננו בשו״ת תורה לשמה סשפ״ט. שאול שאל שם סצ״ט. מנח״י ח״ד סקי״ג. וראה גם בהנסמן במבוא לס׳ הדרת פנים זקן במבוא. שם ח״ב פ״א אות ג.
וראה משנה הלכות ח״ו סקכ״ג להחמיר יתר על כן, משום דרכי האמורי. ובאו״א בשו״ת דברי יציב יו״ד סי׳ ס ממדת חסידות. וילה״ע מל׳ השו״ע: לא תגע בו יד. ויל״פ כנ״ל. וראה גם מגדל עוז ע״ז ספי״ג. ובהגהות כת״ס לשו״ע יו״ד סקפ״א שם (נדפס בשו״ע מהדו״ח) בשם החת״ס (הובא גם בדרכ״ת שם סקט״ו, באבות על בנים פ״ג מ״ג סק״ג ובשו״ת שאול שאל (להנ״ל) שם), שהעולם טועים שאורך כל שער יגיע עד הלחי ואע״פ שהוא טעות קדוש יאמר לו. (ועיי״ש באבות על בנים ובשו״ת שאול שאל, שהוא ע״פ סוד, או לצאת דעת היש״ש דלקמן). ועוד יל״פ בל׳ השו״ע ע״פ יש״ש יבמות פי״ב סי״ח בפי׳ ד׳ האגודה, ושכן קיבל ממורו זקינו, גם במספריים שלא כעין תער. ומפרש כן בכוונת מגד״ע הנ״ל. (ועיי״ש בשו״ת הצ״צ הנ״ל). וכ״כ לפרש בשו״ע בשו״ת פאת השדה שם. אבל פשטות הכוונה כמ״ש להדיא בב״י: לא תגע יד בתער או במספריים כעין תער. וראה בכ״ז הדרת פנים שם הע׳ 39.
וראה שו״ת תפלה למשה ס״כ. שו״ת ישיב יצחק ח״א יו״ד סי״ג.