Halacha2go

קבלת השמירה - ראה שו״ע חו״מ סרצ״א ס״ב. שו״ע אדה״ז סשצ״ז סי״ט. וראה פס״ד להצ״צ חו״מ שם.

ואם צ׳ קנין - בשו״ע חו״מ שם ס״ה מחלוקת הראשונים אם צריך קנין להתחייב בתור שומר. ובש״ך שם סרצ״א סקי״ג שכן נראה עיקר שצ׳ קנין. וראה ביהגר״א סקי״ד. כתב וחותם ח״ב סי״ב. אבל ברמ״א סש״מ הביא דעת החולקים. וראה בש״ך שם סק״ט. 

ובמשובב נתיבות (בהגה לתל׳, ×”×´×” מהריא״ז ענזיל) סצ״ה סק״א שא״צ קנין לגבי פשיעה, שחיובו מדין מזיק. (ובאו״א, שבפשיעה מתחייב (בשואל עכ״פ) באומר ×”× ×— לפני מדין ערב - ראה כתב וחותם שם. ועד״ז בערוה״ש סרצ״א סט״ו-טז. וראה מחנ״א שומרים ס״ז. ועיי״ע דברי יחזקאל סנ״ג סק״ה). אבל בכ״מ מפורש שגם לגבי פשיעה צ׳ קנין - ראה קצוה״ח סרצ״א סק״ה ובמש״כ במשובב נתיבות הנ״ל. נתה״מ סצ״ה סק״ד. ‏סש״א סק״א. וראה גם שו״ת אבנ״ז ח״ב סשכ״ו סקי״ז. ועוד. (ועיי״ש בקצוה״ח שהק׳ היאך שייך קנין בשמירה על שטרות, ועיי״ש בנתה״מ סקי״ב. חכמת שלמה. ועוד). וכן י״ל בד׳ הש״ך סס״ו ס״ק קכו שרק בקבלת השמירה נע׳ שומר . ושו״מ אריכות מזה בקובץ בית אהרן וישראל חו׳ פה, ראה בהנסמן שם. ולהעיר מכפל הל׳ בד׳ הרמב״ם בפיה״מ ב״ק פ״ז מ״ו: שד׳ שומרים ×’×´×› אינם קונים אותו הדבר לענין חיוב שמירתו והשגחה עליו [ונטירתו] וכו׳ אלא לאחר וכו׳. ואולי כולל ב״השגחה עליו״ שאינו פושע. ויל״ע בל׳ ערבי.

אופן הקנין - בפיה״מ להרמב״ם ב״ק שם, שהקנין בא׳ מן הדרכים שקונים מטלטלים במו״מ. ובשו״ע שם: עד שימשוך ובמקום שמשיכה קונה. ובסש״ז ס״ב שה״ה בשאר דרכי הקנין. אבל בתוד״ה כיון - ב״מ צט, א (לשינויא בתרייתא) שלהתחייב באונסין, משיכה קונה גם ברה״ר. וראה שעה״מ גניבה פ״ג ה״ב. יש״ש כתובות פ״ג ס״ג. ביהגר״א סשנ״א סק״א. ועיי״ש בערוה״ש סי״ג. וראה בקובץ הנ״ל. 

ובנוגע לענין חצר - ראה פירש״י ב״מ צח, ב ד״ה מי. וכ״ה להדיא במאירי שם פ, ב. וראה ש״ך סרצ״א סק״ד. ‏וראה דברי משפט סרצ״א סק״ג, דמהני קנין חצר אע״פ שאינה משתמרת. ועפמש״כ בקצוה״ח סר״ב סק״ז שגם בחצר שאינה משתמרת ×”×´×” מוחזק. ונשאר בצ״ע. (ועיי״ש ד״ה עוד אפ״ל - באו״א). וראה עד״ז בתורת מיכאל סכ״ה - מד״ע. ובאמ״ב לנכדו (קו׳ הקנינים סוסי״ב ד״ה ואין) בפי׳ דבריו, דבמכניסו לביתו מהני מטעם התחלת מלאכה. אבל אינו במ׳ דבריו כלל. וראה עד״ז בשו״ת ראשי בשמים ח״ב סצ״ו. ועפ״ז, כל שהתחיל לשמור סגי. אבל בקצוה״ח סש״ז סק״א שלדעת הרמב״ם אי״מ התחלת מלאכה, וצ״ל קנין דוקא. ועיי״ש בנסמן בקובץ הנ״ל. וראה שו״ת ר׳ שלמה איגר כתבים סמ״ד. 

וכשדרכו בהגבהה אינו קונה במשיכה - שו״ע חו״מ סקצ״ח ס״א. ובנדו״ד דמהני הגבהה - ×›×´×” במנ״ח מ׳ ס. ועוד. 

ולענין קנין ד״א (בסימטא) - ראה שטמ״ק בשם הראב״ד ב״מ פ, ב. נמוק״י × , ב (בדפי הרי״ף בשמו). מ״מ שכירות פ״ב ×”×´×—. ש״ך סרצ״א סק״ד. 

והנה, בשו״ת הרא״ש כלל צד ס״ב וס״ד - והובא בטושו״ע סרצ״א ס״ב - שבמהלך בדרך וא״ל חבירו להוליך מנעלים וכו׳ הוי שו״ח והו״ל פושע וחייב לשלם. וכבר נתקשו כו״כ שסותר למש״כ המחבר דעת הרמב״ם שצ׳ קנין. וכו״כ ישובים נאמרו בד״ז, חלקם נז׳ בין השיטין לעיל. אבל ראה זה חדש מש״כ לבאר בשו״ת שמע שלמה ח״ו חו״מ ס״ו שכיון שקנין ענינו גמ״ד, ומה״ט בכמה אופנים א״צ קנין - בנדו״ז שהלה הולך לדרכו והוא נשאר על מקומו עם החפץ, אין לך אומדנא וגמ״ד גדולה מזו. והדברים מסתברים היטב, ועולים יפה בל׳ הרא״ש. וכעי״ז בשו״ת ראש אליהו ח״ג חו״מ סמ״ד סק״ד ועיי״ש בהע׳. וראה מש״כ בשו״ת ראשי בשמים שם סק״כ מדין שומר אבידה. וראה כעי״ז בעמודי אש לבית יוסף ס״ט. ויל״ע עפ״ז בנדון שבפנים. ויש שכתבו מדין ערב, ושבנדו״ז עדיף משאר שומר (ראה מחנ״א ערב ס״א) כיון שהגיע לידו ואינו אבוד מכל אדם, והוא הולך עם החפץ ומתרחק מהבעלים. אלא שמד׳ האחרונים שכתבו באו״א, מ׳ דלא שמיעא להו כנ״ל.

דין פשיעה בשטרות - ראה ש״ך סס״ו ס״ק קכו. סש״א סק״ג. נתה״מ שם סק״א. ובשער משפט סס״ו סקל״ד דתפיסה מהני. ובשו״ת חלקת יואב חו״מ סי״ב שאם פשע בגוף השטר לכו״ע חייב. ובש״ך סס״ו שגם להפוטרים חייב לישבע שאינו ברשותו. וכו״כ חולקים. [ולענין אבידת צ'קים - ראה טובך יביעו ח״ב תשובות סכ״ז. ועוד].

אופן השמירה - סרצ״א סי״ג ואילך ובנו״כ שם. שו״ע אדה״ז דיני מציאה סכ״ט. וברמ״א שם סכ״א בהניח לאחרים ליכנס למקום שהפקדון שם. וראה שו״ת שיבת ציון סצ״ט, הובא בפת״ש סרצ״א שם סק״ה. וראה שו״ת קרית ×—× ×” דוד חו״מ ס״א. ויש שכתבו ששמירה בכיסו בכלל לא סגי - ראה שו״ת משנת ר׳ אליעזר ח״א חו״מ סנ״ו. פני יצחק ×—×´×’ חו״מ ס״ה. וכש״כ בנדו״ז. וכש״כ הוא מזה שבלילה חייב כשהניח הכיס בחדרו - עיי״ש בסמ״ע סקל״א. וראה פת״ח גניבה פ״ב ס״ה. 

והנה, בנתה״מ סרצ״א סק״ז שבהניחו במקום שאינו משומר חייב כאדם המזיק. (וראה עד״ז בקצוה״ח סוסי׳ שיט). אבל ראה שו״ת אמרי שפר קלאצקין סכ״ד. ועוד. וראה הנסמן בקובץ בית אהרן וישראל חו׳ קנח.

ולד׳ נתה״מ חייב גם בדברים שנתמעטו משמירה. ועיי״ע בנתה״מ סקי״ד. וכעי״ז ראה בשו״ת מהרי״ט צהלון ספ״ו, שבמסר לשומר אי״ז פשיעה כ״א שורף שטרותיו וחייב. וכ״מ בשו״ת חת״ס חו״מ סצ״ד. וראה שער משפט סס״ו סקל״ג שכל שקיבל לשמור חייב גם באופן שמזיק רגיל פטור. (ועיי״ש סקל״ב, כמה אופנים לדעתו, שאי״ז בגדר שמירה בשטרות, כ״א במעות ובסחורה).

וי״א שכ״ה גם בשכחו (ולא רק בשכח איפוא הניחו). וראה בעניננו בשכחו ברכבת, בשו״ת יד יצחק ח״ב סקע״ו. אבל לכמה דעות, שכחה אינו כפושע. וראה (לענין שכחו במטוס) בשו״ת שמע שלמה ח״ג חו״מ ס״ד. ח״ז חו״מ ס״ו. ועוד, שלפמש״כ סמ״ע סרצ״א סקי״ב, לכאו׳ אי״ז שייך בשטרות שנתמעטו משמירה. וראה פת״ח פקדון פ״א הע׳ נ. וראה גם הנסמן בהטשק בהלכה פי״ז.