מקום קביעות המזוזה:
מזוזת האבן או מזוזת העץ?
שקו״ט בצוה״פ צרה (בד״כ מזוזת עץ) שבתוך צוה״פ רחבה (בד״כ מכותלי האבן), שיש מקום לומר שרק המזוזה שבפתח הצר (מזוזת העץ הנוספת על כותל הבנין) נחשבת למזוזה, לפי שהפתח הצר ממעט מחלל פתח הרחב, שאא״פ לילך שם, וממילא אינו בגדר פתח. וכמ״ש בדע״ק סרפ״ה סק״א של׳ פתח מ׳ רק מה שפתוחה. ובפרט כשצוה״פ מאבן עשוי רק לנוי (ראה שו״ת שבה״ל ח״ה סי׳ קס. אבל ראה שו״ת מנח״י ח״ח סצ״ד).
[ועד״ז י״א בנוגע למשקוף נמוך וצר יותר ממשקוף העליון, שיש לקבוע דוקא תחת משקוף התחתון - ראה בהוספות למזוזת מלכים בסוה״ס, ובהערות בעל מנח״י לשם (ושם נוטה להכשיר תחת העליון). וכ״כ בשם הגרשז״א בהתורה והמצוה (שטרן) ח״ב ע׳ תרנ. אבל ראה חובת הדר ח״ח ח״ג בהע׳ א. ובמשקוף, עדיף טפי שגם משקוף גבוה מאד, ושאינו נוגע במזוזות, ה״ה בגדר משקוף, ומינה שא״צ להיות מקום הילוך בגובה מעל משקוף התחתון].
ועוי״ל באו״א קצת, שכשיש פתח פנימי יותר - צוה״פ בפ״ע - ה״ה מפסיק בין פתח החיצוני להבית.
ובאו״א, שכיון שבמזוזה החיצונית אין דלת ה״ה פטור ממזוזה לדעת הרמב״ם. אמנם כן, גם לדעת הרמב״ם, הרי כשמחבר אותה במסמרים למזוה״פ (משא״כ כשחופר במזוה״פ), בד״כ בולטת המזוזה מעבר לדלת. ואכן במ״מ וציונים להלכה היומית אות רנד הארכנו שמעיקר הדין לא קייל״ן כהרמב״ם, וכדמוכח גם מזה שמניחים המזוזה בטפח החיצון, דלהרמב״ם העובי מחוץ לדלת פטור ממזוזה - ראה שו״ת אבנ״ז יו״ד סשפ״ד סק״ז. (ולהעיר דהמחבר הביא ד״ז ב״פ, ובשינוי ל׳ - בסרפ״ה סק״ב ובסרפ״ט ס״ב. ולכאו׳ י״ל דתרי דיני איכא, ותרי טעמי איכא, מצד נתינת המזוזה לשמירה, ומצד מקום קביעתה בחלל הפתח, שיפגע בה תחילה. וכן מדוייק מל׳ הטור שם. וי״ל עוד). אבל ראה בשו״ת שבה״ל ח״ב סקנ״ו בהערות לשו״ע יו״ד סרפ״ו סי״ג. ועיקרי הדברים, שבהכרח לומר שכל שקבועה בפצימי העץ שיש שם דלת סגי, לפי שהכל ענין א׳. וראה גם שם ח״ח סקע״ז סק״ב. אמנם, אכתי איכא למימר הכי בב׳ צוה״פ בפ״ע. וראה מבית לוי יו״ד הל׳ מזוזה.
[זאת ועוד אחרת, שי״א שמזוזות הקיר אינן בגדר מזוזות בכלל - ראה ריטב״א עירובין יא, ב, ועוד - והו״ד בשו״ת מנח״י שם. אולם לדעת רוה״פ, גם מזוזת האבן בגדר מזוזה (ראה רש״י מנחות לג, א ד״ה בטפח. ב״מ קא, ב ד״ה מקום. חי׳ הר״ן עירובין שם. וכ״מ ממס׳ מזוזה פ״ב ה״ט. ובכ״מ ה״ר מד׳ התוס׳ מנחות לג, ב ד״ה דלית. רא״ש הלק״ט מזוזה סי״ד. ועוד שלהלכה קייל״ן לחייב גם בראשי כתלים - ראה ט״ז וש״ך רסי׳ רפז. וכ״פ בנוגע למזוזות אבן בשכנה״ג סרפ״ז סק״ב. דה״ח מזוזה ס״א. קשו״ע סי״א סי״א. ועוד). וכש״כ וק״ו כשנעשית במיוחד לשם פתח ואינה נראית כפירצה (ראה שו״ת לחם רב סקמ״ד. וכ״כ בשו״ת משכנות יעקב או״ח סקכ״ג להחמיר לעשות מזוזות גמורות לשם פתח. וראה שו״ת חמדת משה ס״ו), ובפרט כשיש דלתות, שמסתבר לומר שכו״ע מודו בהכי (ראה פרשה סדורה פ״א סק״כ. שו״ת מנח״י ח״א סנ״ט סק״ו. שם ח״י הנ״ל). ומה גם כשיש גם פצימי עץ בנוסף לפתח שמכותלי האבן, שבאופן כזה ל״ש לומר שהוא בגדר פיתחי שימאי, וממילא גם כותלי האבן הם בגדר מזוזות, ולכו״ע (וראה חזו״א יו״ד סקע״ב סק״א)].
והנה, לא מצאנו בראשונים מזה, והרי סברות הנ״ל אין להן בית אב.
אמנם, כשהבליטה בשיעור טפח, י״א שזהו בגדר העמיק לה טפח (שו״ת איתן ארי׳ סרל״ה. התורה והמצוה שטרן ח״ב ע׳ תרסג בשם הגרשז״א). אבל, כשהבליטה פחותה מטפח אין מקום לפסול. ולא גרע מהעמיק פחות מטפח, שכשירה אף שמזוה״פ מפסקת בין המזוזה לחללה של פתח, וכש״כ בנדו״ז.
ונ׳ להוכיח כן, ממש״כ בפסקי הרי״ד (מנחות לג, ב) והריא״ז (שם ס״מ) בטעם הפסול דהעמיק לה טפח, שצ׳ שתהא סמוכה לאויר חלל הפתח. וכ״מ קצת בב״ח (יו״ד סרפ״ט ד״ה ומ״ש ובלבד שלא): משום דכתיב ובשעריך פי׳ מקום סגירת השער [וע״פ פירש״י מנחות לב, סע״ב ד״ה שחלל הפתח היינו מקום סגירת השער], וכל שהיא עמוקה טפח לאו בשעריך מיקרי. (אבל יל״פ שכוונתו ע״ד ד׳ היראים (סי׳ ת) שעד טפח נק׳ מזוזה ויותר מזה נק׳ חומה ויצא משם שם מזוזה. ודוחק). ודון מינה גם בנוגע למזוזת האבן שכל שפחותה משיעור טפח ה״ה בגדר סמוכה לחלל הפתח. אבל טובא יש לחלק.
ויש שה״ר מנמוק״י הל׳ מזוזה (ה, ב ד״ה בטפח) שאם יש לחלל הפתח ו״ט קודם שיגיע לדלת מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה״ר. (ובפירש״י מנחות לג, א ד״ה בטפח: אם הי׳ עובי החלל ד׳ או ה״ט כגון חומת אבנים מניחה בחלל טפח הסמוך לרה״ר). והיינו שמניחה על חומת האבנים, אף שפצימי העץ הם רק אצל הדלת בד״כ.
והנה, בדע״ק סרפ״ה סוסק״א, כשמזוה״פ בשיפוע באופן שרחב מבחוץ וצר מבפנים, שקובע בטפח החיצון, אף שחלק הצר ממעט מחלל הפתח. ושם, שכ״ה אפי׳ כשממעטו ביותר מטפח. ולאידך, כת״ש שאם יש בליטה במזוה״פ שאין לקבוע בחלק הרחב באם שוקעת טפח. ולכאו׳ ה״ט שפתח בשיפוע נחשב כפתח כשנכנס באלכסון. ועד״ז כתב במזוזה״פ עגולה, שהמקום הבולט ביותר נחשבת כמזוזה, ושאין להרחיק טפח מזה. וטעם החילוק, שבמזוה״פ עגולה לא ידוע מהו חלל הפתח ומהו קיר החדר, עיי״ש.
ומ״מ, שאני התם שיש צוה״פ א׳, והכל בכלל חלל הפתח. אבל בב׳ צוה״פ מאבן ומעץ, עדיין מקום לומר כנ״ל. וראה מזוזות ביתך סרפ״ה בשעה״צ סק״כ. אמנם, לסברת היראים (הנ״ל) שביותר על טפח ה״ה בגדר חומה, א״כ אדרבה, דוקא באופן שנחשב כפתח א׳ גרע טפי.
וכ״כ להחמיר במזוזת מלכים בהלכה למשה סקנ״ז. ועיי״ש בהוספות (ג,ג). שו״ת שרה״מ ח״ג ס״ל. תשוה״נ ח״ב סתק״נ. שכל טוב סרפ״ט סקנ״ו. ועוד.
אבל בשו״ת שאלת שלמה ח״ב סס״ד ששתיהן בכלל מזוזה. וראה חובת הדר שם הע׳ ג.