ערב שבת קודש - השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת
הרבה יש להאריך בד״ז, ואין עתותיו עמי להאריך כפי הצורך. ובהיות ונתפשט בכ״מ להקל מאד בד״ז, שומה עלינו לחפש לימודי זכות, וארשום רק ר״פ וצדדי היתר שבדבר (ודעת לנבון נקל שבכהנ״ל איכא גם סברות הפוכות, ועוד נימוקים ישנם לחומרא, ואשרי הנמנע. וכבר כתבו הפוסקים שבמקום ספק יש להחמיר משום חומר שבת. וגם יש לחוש משום זילותא דשבתא. וכש״כ ממדת חסידות). ותן לחכם ויחכם עוד.
• מחלוקת הפוסקים בקנין בע״ש שיחול בשבת.
• דעת שו״ת מהרש״ג ח״ב סקי״ז שבאינו קובע כלל מלאכתו לשבת ואינו יודע מראש שיהא בשבת - לכו״ע מותר.
• מצד חשש לפנ״ע - בגלישה באתר ובפרט בקני׳ - כשאפשר לתלות בהיתר.
• וכש״כ בחד עברא דנהרא שאפשר לקנות באתר של גוים.
• באיסור דרבנן, גם כשאינו ספק השקול מקום להקל. ובשש״כ פכ״ט הע׳ ע שיש לתלות גם ברוב ימי היתר.
• ובנדו״ז בפרט שאינו נותן לו האיסור כלל, גרע ממסייע.
• ובפרט שאינו בשעת מעשה האיסור.
ובנוגע לפולפילמענ״ט סענטע״ר - האריך בזה בס׳ הלכות שבת בעולם המסחר (קושנער). ועיקרי הדברים, שה״ז כקבלן שקובע מלאכתו לשבת. אבל כשאומר להם שאינם מוכרחים לעשות בשבת שרי - ראה שו״ע אדה״ז סרמ״ד ס״כ. וראה בקו״א סק״ט.
אמנם, באמאזא״ן כיון שאי״ז שייך כלל לישראל המוכר, והקביעות נעשית ע״י הקונה, ה״ז בדומה לקבלן ששכר מרחץ לשנה שאי״ז בגדר קובע מלאכתו - שההבטחה היא מאמאזא״ן להקונים. ועיי״ש בביאורים בהלכה ס״ב.
אבל מה שמקבלים גם הם אחוזים - אי״מ לעניננו, שגם באריס אסור לקבוע מלאכה לשבת, ראה שו״ע אדה״ז סרמ״ג ס״ז.