דיני פסולי עדות מחמת איסור מפורטים בשו״ע חו״מ סל״ד ובנו״כ בארוכה. ויש בזה כו״כ פרטי דינים, ולא עת האסף פה.ובחשוד על העריות לעדות אשה - ראה רמ״א חו״מ סל״ד סכ״ה ובב״ש שם סקכ״א. והארכנו מזה במ״מ וציונים להלכה יומית אות תיט. ועיי״ש מה שהבאנו משו״ת אג״מ אה״ע ח״א סנ״ו ד״ה ועוד (לענין הסתכלות)). וראה גם בשו״ת שלמת חיים אה״ע סס״א. חו״מ סט״ו וסט"ז.
והנה, בעצם הענין דחובת חסימה (סינון או מעקב וכו׳) באינטרנט דנו בזה בכ״מ מכמה צדדים: דאיכא דרכא אחריתי, מדין ולא תשים דמים, ועוד כיו״ב.
אלא שאין צורך להאריך בכ״ז, שכבר הסכימו פה אחד גדולי הרבנים בכל קצוי תבל ומכל החוגים, שאין להשתמש באינטרנט ללא תוכנת סינון וכו׳. (וגם ע״י סינון, רק לצרכים מיוחדים וכו׳. ועכ״פ, לכל הדעות ולכל האופנים, אא״פ בלא סינון ושמירה מעלייתא). ומצוה לשמוע דברי חכמים.
וממילא, ה״ז בכלל (ומעין) לא תסור מן הדבר, הכולל ״התקנות והגזירות וההנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם״, וכפס״ד הרמב״ם (ממרים פ״א ה״ב). ובלשון ספר החינוך (מ׳ תצה): ועובר ע״ז ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה מבטל עשה זה וענשו גדול מאד. ומד׳ החינוך שם מוכרח שד״ז נוהג גם בזה״ז כשאין בי״ד הגדול. ועיי״ש עוד (מ׳ תצו): ונוהגת מצוה זו וכו׳ לענין החיוב עלינו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולנו בחכמת התורה ושופטנו שבדורנו נוהגת בכל מקום ובכל זמן. וראה גם בהקדמת הרמב״ם לפיה״מ: הגזירות שתיקנו הנביאים והחכמים שבכ״ד ודור. (ולהעיר משו״ת הרשב״א ח״ב סשכ״ב. וראה בחי׳ הריטב״א שבת קל, א בשם הראב״ד - בקשר למרא דאתרא).
ומשכ בפנים בנוגע למחללי שבת - הנה מח״ש בפרהסיא פסול מדין מומר, וממילא גם בתינוקות שנשבו פסולים לעדות מעיקר הדין (ולהעיר משו״ת אחיעזר ח״ג סכ״ה. וראה הנסמן בשו״ת יבי״א ח״ח אה״ע ס״ה סק״ז). אבל המחלל שבת במזיד פסול מדין רשע, וה״ז גם בצינעא. וז״פ.
ובדבר שלא משמע לאינשי איסורא בכך - ראה ב״מ ה, ב. שו״ע חו״מ שם סכ״ד. ועיי״ש בסמ״ע סקנ״ז בסופו (שצ׳ שידע שנפסל). וראה בשו״ת הרמ״א סי״ג. שו״ת רעק״א פסקים אה״ע סצ״ו - הו״ד בפת״ש אה״ע סמ״ב סקי״א. וראה שו״ת מהרש״ם ח״ג ס״ג. דבר״י חו״מ סקל״ה.
ועוד יש להוסיף מדעת התומים ספ״ז סקכ״ז שאינו נפסל כ״ז שלא פסלוהו בי״ד, ושלא פסלוהו בי״ד, ושהוא מגזה״כ. ומזה יש לדון עוד שכשאין בי״ד סמוכים ומומחים דל״ש לפוסלו, ראה ברכ״י חו״מ סכ״ח סכ״ד. אבל ראה בקצוה״ח סל״ד סק״א שגם בזה שליחותייהו קעבדינן. לאידך, ראה שו״ת חלקת יואב אה״ע ס״ה. וגם למה שמצינו בכ״מ שלא חשו להצריך קבלת עדות - היינו רק במוחזק ומפורסם ברשעותו (ראה בשו״ת צי״א ח״ח סל״ז. וש״נ).
ואולי ילה״ע משלחן מנחם אה״ע סכ״א (ע׳ עט) בהערות לשו״ת שבה״ל, לענין שו״ב הצופה בטליויזיא. ואוקי באתרין.