מקורו בצוואת ריה״ח ס״כ. וד״ז נשנה גם בספרו - בס״ח סתתשמ״ו. (וראה גם בסתס״א, שלא לשנות מקום הפתחים והחלונות). ובכגון דא, לכו״ע אי״ז לזרעו לבד (כבפרטים אחרים שבצוואתו). ועד״ז הוא גם בתשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סקפ״ג.
והובאו דבריו להלכה בכנה״ג יו״ד סקע״ט בהגה״ט סק״י. שו״ת בית דוד שאלוניקי ח״ב חו״מ סצ״ה. יוסף אומץ רסי׳ לז. זבחי צדק יו״ד סקט״ז סקע״ח. בא״ח ש״ב פ׳ פינחס סי״ז. כה״ח סופר יו״ד סקט״ז ס״ק קכב. ועוד.
והנה בצוואת ריה״ח שם כ׳ להדיא שהעיקר שלא יסתום לגמרי, וסגי לנקוב בו נקב. וראה בפי׳ שבעים תמרים שם, שיכול לכסות אח״כ בפקק או כיסוי כיון שיכולים להסיר הכיסוי. ומסיים: וכן ראיתי בבית אדמו״ר נבג״מ (והכוונה לאדמו״ר הצ״צ). ואכן באג״ק כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע ח״א ע׳ קנט (ונדמ״ח בשו״ת תורת שלום סל״ו) שצוה כ״ק אאזמו״ר זצוקללה״ה [ראה ע״ד שינויי הנוסחאות בזה בקובץ העו״ב שלח תשמ״ט] לעשות חור בהסתימא, ויכולים לסותמה בקנה (טרייביל) של מתכות אפי׳ סתומה מב׳ הצדדים, וגם יכולים אח״כ לטוח בטיט. ועד״ז כתב במק״א (אג״ק שם ח״א ע׳ קעד. שו״ת תורת שלום סל״ז) שהי׳ מתיר להניח בתוך החלל שפופרת סתומה בדעקלעך. וכ״כ מד״ע (ובדא״פ) בשו״ת שבה״ל ח״ו סקי״א בסופו.
בשיעור הנקב: בצוואת ריה״ח - נקב קטן. ובשו״ת יוסף אומץ הנ״ל (בל׳ השואל): חור כל שהוא. וכ״ה בבא״ח (הנ״ל). ועוד. ובמילי דחסידותא לצוואת ריה״ח: כנהוג שע״י שמניחים משהו פילוש הו״ל כלא סתמו. וראה בשו״ת תורת יקותיאל מהדו״ק סט״ו: אפי׳ דבר מיעוט וכו׳ והעיקר באופן שמניח קצת היכר. (ולא דק במש״כ שם ש״מפורש בס״ח בזה״ל לא יסתום לגמרי וישייר נקב כל שהיא יע״ש״).
אבל באג״ק חי״ג ע׳ רצז הביא ממכתב כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע (ומאז נדפס כבר באג״ק מהוריי״צ ח״ט ע׳ שפה) שנוהגים שמניחים חור עגול כטפח וחצי. (ועד״ז ממש באג״ק מוהריי״צ חי״ז ע׳ שעז). ולהעיר שבאג״ק חט״ו ע׳ שמו בהע׳ לא הובא שיעור הנ״ל. ולהעיר מהמסופר בס׳ בית חיינו ע׳ 277.
בנוגע למזגן וכיו״ב - ראה פי׳ שבעים תמרים שם שאם לא הסיר המשקוף והמזוזות אלא שהסיר הדלתות וסתם הפתח בעצים או לבנים אין קפידא בדבר. ועד״ז במילי דחסידותא שם. ודון מינה ואוקי באתרין. וכ״כ בעל שבה״ל בקובץ מבית לוי חו׳ ז ע׳ מד. אבל ראה בס׳ מבית לוי חיו״ד ע׳ קטז בהע׳ - באו״א. ובד״כ, בסתם מזגן שבחלון יש נקב כלשהיא במציאות.
חלונות בבית: בשער רוה״ק (ט, ג) שטוב לאדם שידור בבית שי״ב חלונות. ועד״ז בשעהמ״צ פ׳ ואתחנן. ובכ״מ. ולהעיר גם ממש״כ ממילי דחסידותא לס״ח סתס״א: נכון ביותר ריבוי בכך. [ולהעיר ממעבר יבק שפתי צדק פכ״ו שע״י פתיחת חלונות ביתו (ושם: בבוקר קודם עליית השמש) מכוון לעשות פתח ומסלול לחוט של חסד שיכנס בביתו].
כן להעיר מדעת הרמב״ם (בשו״ת פאה״ד סקמ״א) שמש״א חז״ל (ברכות לא, א. שם לד, ב) להתפלל בבית שי״ב חלונות - הוא במתפלל בבית דוקא. אבל ראה בשו״ע או״ח ס״צ ס״ד ובנו״כ. וראה בבית מאיר לשו״ע שם במה שאין נוהגים שיהיו פתוחים דוקא. ולהעיר מסה״ש תש״ג ע׳ 106.