תחילה וראש, מצינו אמירת תהלים אצל יעקב בבית לבן - ראה בב״ר פס״ח, יא. וראה גם ב״ר פע״ד, יא. (וראה ס׳ גימטריאות לריה״ח ר״פ תולדות. וראה פי׳ מהרז״ו לשהש״ר א, א). ונת׳ בלקו״ש ח״ג ע׳ 791. ח״כ ע׳ 124 ואילך. שם ע׳ 402 ואילך. [והרי חלק מס׳ תהלים נאמר כבר לפני זמנו של יעקב ע״י אדם, מלכי צדק, ואאע״ה (ב״ב יד, ב. וראה הגהות הב״ח שם טו, א). אבל, פשוט לכל בר דעת, שהכוונה כאן ברוה״ק, ואין (צורך) להוציא הדברים מפשוטן. וראה עץ הדעת טוב למהרח״ו תהלים קכד, א].
ובכללות התפשטות מנהג אמירת תהלים וכו׳, מתי נקבע, ואופני המנהג בפרוטרוט - נסקר הדק היטב בס׳ מנהגי הקהילות ח״א ע׳ קלח ואילך. ובהשלמות לשם בח״ב ע׳ רמח ואילך. ושוב הוסיף אח״כ בתוספת על העיקר, באורך בקובץ עץ חיים גל׳ טז ע׳ טו ואילך, עיי״ש ותרווה נחת, שהקיף הענין מכל צד ופינה. וראה באג״ק חי״ד ע׳ סא שתקנת אמירת תהלים אחרי התפלה הוא עוד מהקדמונים.
[וראה מש״כ לפי דרכו בגל׳ אור ישראל גל׳ טו ע׳ קנב ואילך. ואכ״מ בדבריו. וראה גל׳ טז ע׳ קצח ואילך].
תורת הבעש״ט בנוגע תהלים שלפני התפלה - ראה צוואת הריב״ש סל״ח. ובנו״א קצת - בתולדות יעקב יוסף פ׳ תזריע.
ובד׳ נפה״ח הידועים ש״ד פ״ב בנוגע בקשת דהמע״ה שיהא כנגעים ואהלות - כבר כתבו בכ״מ בחריפות להשיג על דבריו. וראה של״ה יומא פ׳ נר מצוה שהבין הענין כפשוטו. וראה גם בשו״ת שבו״י ח״ב סמ״ד. ובכ״מ. וכ״ה כבר בפי׳ התפלות לר״י בן יקר לסידור התפלה בברכת ברוך שאמר (בפי׳ ובשירי דוד עבדך). וראה גם קובץ אור ישראל גל׳ טז הנ״ל. ואכ״מ.
במעלת אמירת תהלים אחרי התפילה, ואמירת תהלים בזמנים שונים, ובכלל - ראה קובץ מכתבים שבסו״ס תהלים אהל יוסף יצחק. ובתורת רבינו - ראה בתהלים אהל יוסף יצחק הוצאת ״אוצר ספרי ליובאוויטש״, קובץ מכתבים (ב). וראה גם מש״כ בס׳ תהילות יוסף יצחק (ריטרמן).
ובכללות הגדר דאמירת תהלים לפני ולאחר התפלה - ראה מש״כ להוכיח מכ״מ בגנזי אברהם פרנקל סי״ג.