1 שו״ת תרוה״ד סרל״ה. רמ״א יו״ד סש״ה ס״י. ובשו״ת הרדב״ז ח״א סתצ״ט - באו״א קצת. (וראה באבני מלואים סכ״ט סקי״ג שא״צ הכהן להקנות הבן להאב). וכבר העיר הלבוש (שם ס״י) עפ״ז בנוסח ״מאי בעית״ שבסידור ש״שאלת חנם היא זו״. וכן בחכמ״א כלל קלו ס״ז נשאר בצ״ע. וגם בנוסח הנ״ל גופא מודגש ״דמחייבת ליתן לי״.
ומצינו בכ״מ בישוב הדבר בכו״כ אופנים: ראה ב״ח שם ד״ה בתשובות. שו״ת חוט השני סצ״ב - הובא בפת״ש סקט״ו. (וראה מש״כ לבאר בדבריו בפדה״ב כהלכתו פ״ח הע׳ 38). ערוה״ש סלה-לז. (ונתקשו טובא בדבריו. וראה אוצר פדה״ב מבוא פ״ז. ואכ״מ). שעה״כ סדר פדה״ב. בית דוד ביסטריץ על אתר. יד יהודה השמטות להל׳ תערובות סצ״ט סקכ״ב. שו״ת גרן דוד סל״ג סק״ה. עמק הלכה ח״ב סמ״א. שם סמ״ז. שו״ת מהרא״פ יו״ד סכ״ד. שו״ת מנחת שלמה ח״א סס״ב סק״י. וראה מש״כ בבי׳ באבודרהם השלם בסוה״ס ע׳ תג. מנחת צבי למנ״ח מ׳ תקל סק״ה. ועוד בכ״מ. וגם ע״ד הדרוש וכו׳.
ועיי״ש בס׳ פדה״ב כהלכתו מש״כ הו״ע ליישב. ויסוד הענין נמצא בכ״מ - ראה בשו״ת חת״ס יו״ד סרצ״ב. שפ״א בכורות ט, ב. וכבר העירו שבראשונים משמע להדיא שנותנו לכהן ואח״כ קונה מהכהן (ראה בסהמ״צ מ״ע פ. חינוך מ׳ יח בשרשי המצוה. וכן בסמ״ק מנה ב׳ מצוות, מ׳ רמב - לתת בכור לכהן, ובמ׳ רמה - לפדות בכור אדם. ועד״ז בחרדים פט״ז מ׳ לט להפריש בכורות. ושם מ׳ נא שיפדה בנו בכור. ובשו״ת הריב״ש סקל״א שהכהן זוכה בבן ונותנו לאב). וראה גם שיחת ש״פ אחרי תשכ״ב.