כבר העירו ממד״ת וישלח פ״ב. ילקוט שמעוני ישעי׳ רמז תו. אבל ראה בחי׳ הריטב״א יבמות מט, ב ד״ה משום בשם י״מ. וראה שו״ת תורה לשמה סת״ט. וראה ח״ח הל׳ לשה״ר כלל א ס״ט ובבאמ״ח שם סקט״ו. ושם כלל ב סי״ג. ושקו״ט בשו״ת להחפץ בחיים סכ״ד. ויל״ד. וראה בשו״ת משנ״ה חי״ד סרל״א. ועוד. וילה״ע מירו׳ תענית פ״ג ה״ד: אית שרי מימור כן.
וראה אג״ק ח״כ ע׳ יג: הוראת רבותינו נשיאינו זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע אשר כמו שמוכרח לדעת חסרונות עצמו, כן ההכרח לדעת גם מעלות עצמו, וכן מפורסם פתגם כ״ק מו״ח אדמו״ר ביחוד, אף שרגיל הוא בפי כמה מגדולי ישראל, ששלילת לשון הרע הוא גם בהנוגע לעצמו. וש״נ. וראה גם בהנסמן במפתח ענינים באג״ק ח״כ בסוה״ס ערך לשה״ר. ולהעיר מההסברה בגדר איסור לשה״ר בלקו״ש חכ״ז ע׳ 263. ודון מינה ואוקי באתרין.